-
המשוגעת מעליית הגג ועמותת כולן
המשוגעת מעליית הגג- הגיבורה של הגל החמישי בפמיניזם השיח סביב פגיעה מינית אינו סובל ומכיל מורכבות. בוויקטימולוגיה- יש קורבן טוב וקורבן רע. קורבן אשם וקורבן חף מפשע. נשים רעות, פרוצות ומופקרות ונשים חסודות ותמימות. ברטה המשוגעת הבנייתה של דמות המשוגעת מעליית הגג כלומר, ברטה, ה”משוגעת” המקורית היא הדמות בספרה של שארלוט ברונטה אשר מגלמת את […]
-
סגר בתל אביב: תודה לעובדים
A video: Love thee neighbor -كورونا #coronavirus ואהבת לרעך כמוך انا انسان קורונה Thank you for your service during the lockdown- #Gratitude- A Banner for the workers of the local convinience store אחר כך ראיתי שגם בויטנאם- מדינה קומוניסטית עשו סרטונים של הכרת תודה והערכה לעובדים בעבודות חיוניות שהתייצבו לעבוד כאשר כל שאר האנשים היו […]
-
עוד אודות שלום (צ’ארלי)סבג זכרונו לברכה
צ’ארלי שלום סבג היה החבר הכי טוב שלי. הוא נפטר בפתאומיות מדום לב בליל הסדר.הוא היה אדם מתוק ומיוחד. אוהב אדם וחי. הקדיש את מיטב זמנו וכוחותיו לעזרה לזולת למרות הזמן שחלף לא אשכח את רעי כאח לי. קשה למצוא מילים לתאר את גודל האבל והאובדן. כאשר נפטר כעסתי עליו, איך הלך כך והשאיר אותי […]
-
על הטרור
הסידרה אני רוצח בנטפליקס, ביקורת צפייה, לינדזי יוהן
-
על השירות (המשך)
מי שמכיר אותי יודע שאני לא טובה בדחיית סיפוקים. הייתי חייבת לחזור אל ה”קופאית” שלי שעכשיו היא מוכרת פלאפונים ולוודא שהיא בטוב. שחלילה חייה לא חומקים בפינה השכונתית. אני שמחה לספר שלא. היא התקדמה, מדלפק חנות הנוחות לדלפק חנות הטלפונים הניידים. בחנות הטלפונים עיקר העבודה לא עבודה פיזית וגם לומדים הרבה דברים שימושיים . להכיר […]
-
ארוחת ערב עם אנה סורוקין (לשעבר אנה) מהלמציא את אנה- הסדרה בנטפליקס
ארוחת ערב עם אנה- ארוחה שלא הייתה ולא נבראה מאז ומתמיד הערצתי דמויות של פושעים אגדיים, ובמיוחד של אומני הונאה. דמותה של אנה דלבי סורוקין משכה אותי מאוד, צפייה בתוכנית הטלוויזיה “להמציא את אנה” בנטפליקס רק עוררה בי את הרצון להכיר את אנה ולדעת מיהי באמת. לכן כאשר שמעתי שאנה מגיעה לארץ לחופשה לאחר שהשתחררה […]
-
על השירות
בסרט “עולם הזמן” – אין יותר כסף. זמן הוא המטבע שבו משתמשים. העשירים- חיים לנצח. העניים נולדים עם קוד גנטי שמקצר את תוחלת חייהם ל25. כל שנייה לאחר מכן יצטרכו לעבוד כדי להרוויח. גיבור הסרט מצליח בדרך פלאית לזכות בחיי נצח לכמה גלגולי חיים בזכות לילה מוצלח לקאזינו. הגיבור מנסה את מזלו כבן-אלמוות בחברת בעלי […]
-
האם יש סיכוי לאהבה?
ממש הכי אישי שיש לי. אני מתאפקת לכתוב שאני אחרי פרידה. אני לא יודעת אם זה אומר משהו- שני האחרונים שיצאתי איתם היו מרוקאים. התיאוריה שלי טוענת שעדות לא מתחלקות לפי איזורים גיאוגרפיים אלא לפי אקלים חם או קר. בגלל זה יש צימודי עדות “משונים” שנוטים להתחתן אחד עם השניה. מרוקאים נקשרים עם יוצאות מזרח […]
-
על הלחם
כתבתי ומחקתי פוסט נגד בית קפה ירושלמי. חשבתי לעצמי- אני מפונקת בתור ירושלמית. לנו הירושלמים יש את המסעדות של מזרח העיר. המסעדות של מזרח העיר רגילות לתת שירות לתיירים ולכן מתקתקים עבודה ופורסים שטיח אדום כשמגיע תייר. גם תייר ישראלי. לכל מקום יש סטנדרטים משלו. מקובל במזרח ירושליים להוציא “פתיחה על חשבון הבית”- לפחות פיתה […]
Category: Personal writing
Leafy sees 