בטקסט מלא- ” רווחה נפשית של אמהות גאות לא ביולוגיות לנוכח תרחיש העולם העוין, מאת זוהר לביא, 2021, אוניברסיטת תל אביב

למעשה תרחיש ה”עולם העוין” יכול להכיל תסריטים שונים המבוססים על ניסיון חיים אישי

ועל ההיסטוריה הלאומית של הפרט. תרחיש העולם האויב מהווה הגדרת מצב או

תיאור מצב שבו העולם הוא מקום מאיים ומלא בסכנות.

אולם אין פירוש הדבר שהפרט צריך לשקוע בתחושה של ייאוש ופסימיות.

להיפך, אם יש לפרט חוסן נפשי הוא יכול לפרש ולהטות את תסריט העולם העוין

על פי הנרטיב שבו הוא בוחר

, של תושייה, של אתגר והישרדות או של “חוסר אונים נרכש”.

שמוטקין (2021) ועמיתים פרסמו מאמר חדש, השפעת תרחיש עולם עוין על התמודדות עם נגיף הקורונה, חרדה ובדידות

המחקר החדש (שמוטקין ועמיתים, 2021) מצא שאנשים עם רמה גבוהה של אמון בתרחיש עולם עוין בהיבט השלילי התקשו יותר להתמודד עם המועקה הנלווית להתפרצות המגיפה. תסריט עולם עוין שלילי הוא תרחיש שבו האדם ניצב חסר אונים מול הפורענות והוא משותק מאימה.

לעומת זאת אנשים שהייתה להם רמת אמון גבוהה בתרחיש עולם עוין בהיבט החיובי (היבט של מוכנות) הייתה להם גם הסתגלות נפשית טובה יותר לתנאים המיוחדים שהמגיפה יצרה

Bergman, Y. S., Shrira, A., Palgi, Y., & Shmotkin, D. (2021). The Moderating Role of the Hostile-World Scenario in the Connections Between COVID-19 Worries, Loneliness, and Anxiety. Frontiers in Psychology, 12, [645655]. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.645655

Shmotkin, D., & Shrira, A. (2013). Subjective well-being and meaning in life in a hostile world: Proposing a configurative perspective. In J. A. Hicks & C. Routledge (Eds.), The experience of meaning in life: Classical perspectives, emerging themes, and controversies (pp. 77–86). Springer Science + Business Media. https://doi.org/10.1007/978-94-007-6527-6_6